כלב ברצועה, רחוק מצרה​

"אני לא מאמין בכלב קשור! כלב צריך להיות חופשי. בלי רצועה!", אמר דויד לפני כשלושה שבועות, כשכלבו נמצא משוטט בשכונה. בשירותים הוטרינרים של גוש דן

הסבירו לדויד שהחוק לא מתיר זאת וזה גם חוסר אחריות לתת לכלב להסתובב לבד, ללא השגחת בעליו.

דויד בחר להתעלם מדברי הוטרינר המקומי ואז קרה הצפוי לקרות. לפני כשבוע מגיע דויד, כשהוא נסער ונרגש, לשירותים הוטרינרים וטוען שכלבו נעלם. " הוא תמיד יוצא לבד וחוזר אחרי כשעה של טיול בסביבה. אני לא יודע מה קרה לו?".

הסיפור כל כך מוכר בכלביות עירוניות ובעמותות השונות. הכאב והצער בעיניו של דויד הזכירו לפקחים ולוטרינרים מקרים רבים בהם יצא כלב המשפחה "לשוטט", כדברי בעליו,

ולא חזר.

יש האומרים,"הכלב בורח לי. הוא כזה חכם שהוא מצליח לצאת בכל מצב". אין דבר כזה. אם הכלב ברח, זה לא רק  משום שהוא חכם אלא משום שבעליו לא מספיק חכם כדי למנוע את בריחתו.

כלב היוצא מביתו ללא השגחה נתון לסכנות רבות. אם מדובר בעיר הרי ריבוי המכוניות מציב את הכלב בסכנת דריסה. כלב לא יודע לחצות כבישים, כן, גם שלכם. אור אדום לא אומר לו דבר. ברגע שהוא רואה דבר מה מעניין מעברו השני של הכביש. זו יכולה להיות נקבה מיוחמת או חתול והכלב לא חושב פעמיים, מזנק לכביש ו...הכל יכול לקרות. כלבים

נפגעים בכבישים והכאב קשה מנשוא. רק בעלי כלבים יכולים להבין כמה גדול הכאב.

אנשים הגרים בקיבוץ או במושב חושבים שכלביהם מוגנים מפני סכנות. לרוע המזל, אין

אמת בחשיבה שכזו. כלבים במקומות אלה נגנבים, עלולים לאכול מאכלים מסוכנים וכמובן

הולכים בעקבות אפם, שלעתים מובילם למקומות רחוקים, מהם אין הם חוזרים.

בני אדם מרבים להאניש את חברם הכלב ולרוב ההאנשה זו נכונה. לכלב יש רגשות. הוא אוהב ותומך בבעליו, מציית ונאמן לו. לעיתים ישן הוא במיטת בעליו ואוכל מצלחתו.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שכלב הוא חיה הנענית לדחפיה ואין ביכולה לתכנן את צעדיה ולקחת בחשבון את הסכנות האורבות לה. אנו, בני האדם, אמונים על רווחתם של כל בעלי החיים ובייחוד לאלה החיים עימנו. הם בוטחים בנו ואנו צריכים לדאוג שדבר לא יאונה להם. האחריות מוטלת עלינו. נכון, כלבים מאוד נהנים לתור אחר הרפתקאות מחוץ לבית,

כמעט כמו ילדים בני שנתיים-שלוש. אך האם ניתן לילדינו הקטנים להסתובב לבד ברחובות או בשדות, ללא השגחה רק משום שהם רוצים זאת?

התשובה ברורה לחלוטין. צאו עם כלבכם, טיילו, רוצו ושחקו עימו. אך לעולם אל תתנו לו לשוטט לבד, ללא השגחת אחד מבני המשפחה. וודאו שמספר השבב רשום על שימכם.

תלו על קולרו תג, לא מחיק, עם הפרטים האישיים שלכם.

ואל תשכחו: "כלב ברצועה, רחוק מצרה".

מאת פואה, יו"ר עמותת "חבר לי"

​